Written by רשלנות מקצועית באה לידי ביטוי בהתנהגות שחורגת מתחום הסביר. בשביל לבדוק האם אכן קמה עילת רשלנות על פי החוק, צריך למשל לבסס קשר מקצועי בין המזיק לכאורה לבין הניזוק. לאחר שמבססים קשר כזה, בודקים האם אכן הסטייה מנורמת ההתנהגות הסביבה גרמה לסוג מסוים של נזק וכיצד ניתן למדוד אותו. כמו כן, יש בדרך כלל צורך להשתמש בחוות דעת חיצונית ואובייקטיבית שתאפשר לבדוק מהי בכלל אותה נורמה שאליה אנשי המקצוע מחויבים.
העניין הוא שכל סוג של רשלנות מקצועית נבדק בצורה מעט אחרת בהתאם לשדה שבו הוא התרחש. מטבע הדברים, יש הבדל בין המאפיינים של רשלנות עורך דין לבין רשלנות של רופא. לכן, בודקים כל מקרה לגופו ומשתמשים גם בפסקי דין רלוונטיים בלבד. ללא שימוש בפסקי דין רלוונטיים וקודמים, אי אפשר יהיה לבסס את טענת הרשלנות ולשכנע בכך את השופט.
התייעצות עם אנשי מקצוע כדי לבסס טענת רשלנות עורך דין
מה שהופך את העניין של רשלנות עורך דין לעוד יותר מסובך הוא שבדרך כלל צריך להתייעץ עם אנשי מקצוע. אם רוצים לבסס את טענת הרשלנות ואף לדרוש בגללה פיצוי כספי, חשוב מאוד לשכנע את השופט ולפרט בפניו את המקרה. אז בנסיבות כאלה, סביר להניח שאותם אנשים שמרגישים שהם ניזוקו כתוצאה מהתנהגות רשלנית של עורך דין – יצטרכו שוב פעם להשתמש בשירותים של אנשי מקצוע כאלה.
במילים אחרות, גם במקרים של רשלנות עורך דין צריך להתייעץ עם עורך דין. כמובן שאותו עורך דין שעמו מתייעצים בנוגע למקרי הרשלנות הוא לא אותו עורך דין שנתבע, אבל הניזוק חייב לוודא שהוא ראוי לייצג אותו בין כתלי בית המשפט ובהמשך.
