Written by ההחלטה לעשות טוב היא רק חלק מתוך מערכת שיקולים רחבה יותר. בשביל להפוך את הרעיון הזה לתכנית פעולה אופרטיבית, צריך גם לבחור את האופן שבו מביאים את זה לידי ביטוי. הדרך להביא לידי רעיונות שונים של מעשים טובים תלויה בצרכים האישיים של כל אחד, בתחומי העניין שאליהם מרגישים חיבור חזק יותר מאשר תחומים אחרים וכמובן בדרישות שמגיעות מהשטח. אם לא מביאים בחשבון את השיקולים האלה, הסכנה היא מפני השקעה של משאבים בניסיון לעשות טוב – אבל בלי שזה יניב פרי.
היתרון של מעשים טובים הוא שניתן לשלב אותם בתחומי עניין ופעילות שונים. זה למשל מה שקורה כאשר מחליטים לעשות טוב עבור משפחות של נזקקים, או במקרים ובהם רוצים לשלב את זה עבור בי נוער בסיכון. בעבר נהוג היה לחשוב רק על הצד שנתרם מתוך מעשים טובים, אך כיום ברור שצריך להביא בחשבון גם את הצד הפעיל שמשקיע זמן, משאבים ואנרגיות.
הדרך לעשות טוב מתחילה בקבלת החלטה
אבל האמת היא שכל האמור לעיל רלוונטי רק אחרי שכבר מחליטים לעשות טוב. אך על מנת להגיע להחלטה כזו, יש צורך לבדוק את האפשרויות השונות שעל הפרק. בדיקה כזו תכלול למשל השוואה בין עמותות של התנדבות, סקירה לעומק של גופים מהמגזר השלישי ובדיקה של צרכים אמיתיים שמגיעים מהשטח. ככל שמכינים טוב יותר ובצורה מקיפה את שיעורי הבית, כך עולה הסיכוי שההחלטה לעשות טוב גם תפגוש ערך פרקטי אמיתי.
בסופו של דבר, הדרך לעשות טוב מחליטה לעשות טוב. זה נשמע מובן מאליו, אבל רובנו לא מגיעים להחלטה כזו בצורה אובייקטיבית אלא רק אחרי שהם פוגשים במקרה של עוולה ברורה או סטייה מהנורמות.
